בתי הדין הרבניים, דנים יום יום בתביעות מזונות ילדים, בדיונים אלו עולה תדיר השאלה מהו הסכום המדויק שנדרש לפרנסת הילד, בעוד האם התובעת טוענת בדרך כלל לעלות של אלפי שקלים טוענים האבות כי מזון וביגוד לילד ממוצע אמור לעלות כמה מאות שקלים לכל היותר.
אז כמה עולה באמת ?
בפסק דין מקיף שעלה באתרנו בימים האחרונים כותב כב' הדיין הרב פנחס מונדנשיין חבר בית הדין הרבני בנתניה את הממצאים הבאים:
בבדיקה שערך ידידי הדיין הרב אוריאל אליהו שליט"א מצא כי משפחה בעלת הכנסה בינונית מוציאה לנפש 693 ש"ח בחודש, כשמתוך זה 428 ש"ח על מוצרים תלויי שהות ואילו 264 ש"ח על מוצרים שאינם תלויי-שהות, לפי חשבון זה על האב לשלם עבור 16 יום שהילד אצל האם (בהסדרי ראיה רגילים כשפעמיים בשבוע פלוס סופ"ש כל שבועיים אצלו) 485 ש"ח בחודש, גם כשבדק לפי חישוב סך כל צרכי הילד במזון, הלבשה והנעלה, ומוצרי היגיינה, הגיע לסכום דומה של 443 ש"ח. עברתי בעיון על ממצאיו ורשימת הצרכים אותם חישב והנה אף שחברי סבר כדעה שהאב חייב לספק לילדיו צרכיהם כאדם בינוני במעמדו הכלכלי ולא כעני בישראל, ואילו אני לא כן עימדי וכדרך שפרטתי לעיל, בכ"ז נראה לי כי יש מקום להעלות במידת מה את הסכום אליו הגיע, מסיבות שלא נפרט כעת.
סבור אני כי אף שלא ניתן לקבוע מסמרות אולם הסכום המשקף את "כדי צרכן" במצרכים הבסיסיים, במשמורת רגילה, כמעט משותפת, הינו סכום של 700 ש"ח. בזה מקבל אני עקרונית את טענת האיש כי די ב700 ש"ח למזונות הילדים לכדי צרכן, אלא וכאן יש להדגיש שלדעתי יש להוסיף על כך מזונות מדין צדקה וכפי שכעת אדון.
אכן נדמה כי בשלה העת ובתי הדין הרבניים נענים למגמה הרחבה לבחון מחדש את קביעת סכומי המזונות והתחשבות באבות גרושים שגם הם צריכים לחיות ולהשתקם מהליך הגירושין.
