עורכת דין שחויבה בקנס בסך 2,000 ₪ על ידי בית הדין הרבני בתפח תקווה, הצליחה להביא לביטול הקנס לאחר שערערה לבית הדין הרבני הגדול.
הקנס הושת עליה בשל העובדה כי ביקשה לדחות דיון שנקבע חודשים רבים קודם לכן, לאור העובדה כי היא יצאה לחופשת לידה, בית הדין האזורי הבהיר כי עורכת הדין ידעה מראש על הלידה הצפויה והייתה אמורה לעדכן על כך את בית הדין הרבני מראש, עצם העובדה כי עורכת הדין שידעה על הלידה הצפויה ולא דיווחה על כך מראש בעת שנקבע הדיון הינה התנהלות חסרת תום לב שגרמה נזק לצדדים, ועל כן חייב את עורכת הדין בהוצאות אישיות בסכום של 2,000 ₪, להלן ציטוט מתוך נימוקו של בית הדין שהטיל את הקנס:
יובהר: באת כוח הבעל נהגה שלא בתום־לב בלשון המעטה וגרמה בהתנהלותה לעוגמת נפש רבה לאישה הממתינה זמן רב לדיון שאליו היא נושאת את עיניה.
ראוי לציין כי גם לבעל, הלקוח שלה, נגרם עוול, שכן המצב שבו מצויים הצדדים והליכי הגירושין כמו גם ההמתנה לדיון הוכחות העשוי להיות קשה בעבורו, אינם מיטיבים עימו כלל. נמצא שבהתנהלותה גרמה באת כוח הבעל נזק הן לצד שכנגד והן לצד שאותו היא מייצגת.
עניין הלידה לא נפל על באת כוח הבעל כרעם ביום בהיר, עוד בעת הדיון שהתקיים בתאריך ב' בסיוון תשע"ט (5.6.19) ידעה באת כוח הבעל את התאריך המשוער של לידתה וברור היה לה כי הדיון יתקיים במועד סמוך לו.
ייתכן כי באת כוח הבעל סבורה שהימשכות ההליכים מיטיבה עם הלקוח שאותו היא מייצגת. אך המטרה אינה מקדשת את האמצעים, בפרט כאשר לבני הזוג ילדים קטינים, מקטני קטנים, שלבטח אינם אשמים בהליך הגירושין ושללא ספק הליך הגירושין הנמשך מזיק להם מאוד. חובה לשקול את טובת הילדים גם כאשר קיים רצון לרווחים כאלה ואחרים.
במהלך הזמן אף הוזמנו עדים לדיון כבקשת האישה, גם באת כוח הבעל הגישה בקשות להפניית הצדדים לייעוץ, כל זאת נעשה כשברקע הידיעה הברורה של באת כוח הבעל על הלידה הצפויה ועל הדיון הקבוע בסמוך לה.
יוזכר כי מדובר בדיון הוכחות שהוקצה לו זמן רב כמקובל, זמן שיכול היה להיות מוקדש לבעלי דין נוספים הממתינים למועד לדיון ואינם מקבלים מענה מספק עקב העומס על היומן.
אילו הייתה באת כוח הבעל פונה לבקש את דחיית הדיון מבעוד מועד, אפשר היה לקבוע בתאריך שהתפנה דיון בתיק אחר ולהועיל לבעלי דין אחרים.
נמצא שבהתנהלות שננקטה שבה המתינה באת כוח הבעל עד "הרגע האחרון" עם הבקשה לדחיית הדיון, נגרם נזק גם לבעלי דין אחרים מלבד הצדדים עצמם וילדיהם כאמור.
נזק זה הוא בזבוז זמן יקר האמור להיות מוקדש לטובת הציבור ושבגין התנהלות באת כוח הבעל יתבזבז לריק. זו התנהלות חמורה ומזלזלת אשר יש לנקוט כנגדה בצעדים המתאימים.
לאור זאת בית הדין מוצא לנכון להטיל על באת כוח הבעל הוצאות אישיות בסך 2,000 ש"ח כאמור.
עורכת הדין שסברה כי מדובר בקנס לא מוצדק פנתה בערעור לבית הדין הרבני הגדול, בית הדין הרבני הגדול קיבל את הערעור וביטל את הקנס, נימוקיו של בית הדין הרבני הגדול לביטול הקנס הינם:
- הקנס ניתן על ידי דיין יחיד ולא ניתן להטיל קנס בדיין יחיד.
- עורכת הדין לא קיבלה זכות להגיב טרם השתת הקנס.
- בית הדין האזורי שוחח עם אותה עורכת דין בשעה שתיאם את המועד וסביר שבית הדין האזורי ידע שהיא בהיריון ולכן היה על בית הדין לוודא מתי תאריך הלידה המשוער, ולכן יש לקבוע כי קביעת המועד לאחר תאריך הלידה הינו מחדל של בית הדין האזורי.
