היכן צריך להיות מקום מגוריהם הקבוע של ילדים שהאם העבירה לעיר אחרת בניגוד לצו בית הדין הרבני ?
שאלה זו הובאה לפתחו של בית הדין הרבני בתל אביב, במסגרת סכסוך גירושין לאחר שלמרות צו ברור שניתן על ידי בית הדין הרבני לפיו הילדים יישארו לגור במקום מגוריהם הקודם, האם העבירה את הילדים לגור בעיר אחרת, תוך שהיא טוענת כי במקום החדש יש לה יותר תמיכה, המקום קרוב יותר לעבודתה, וככלל לטענתה טוב יותר לילדים.
האב עתר למשמורת על הילדים ודרש כי האם תשיב את הילדים למקום מגוריו שלו וכמו"כ התנגד לרישום הילדים למוסדות הלימוד בהם הם נמצאים לשנת הלימודים הבאה.
האם התנגדה לבקשה וטענה שלמרות שעברה על צו שיפוטי בפועל הילדים התאקלמו במוסדות החינוך החדשים, התרגלו לחברים החדשים ועכשיו להעבירם למקום אחר יעביר אותם טלטלה נוספת ורק יפגע בהם.
לעומתה טען האב כי לא יתכן שתצא חוטאת נשכרת, ובית הדין לא יכול לצדד במי שהפרה החלטה שיפוטית, עוד טען האב כי הרחקת הילדים ממנו פוגעת בילדים וכי טובת הילדים להיות אצלו.
בית הדין הרבני בפסק דין מאלף, מציין שוב ושוב את חומרת המעשה של הפרת צו שיפוטי, אולם לגופו של עניין קובע בית הדין יש לבחון נקודה אחת ואחת בלבד והיא "טובת הילדים" – בנקודה זו מציין בית הדין כי שלח את הצדדים לבדיקה מקצועית של עובדת סוציאלית שבכל המלצותיה קבעה חד משמעית כי טובת הילדים להיות במשמורת האם במקום מגוריה !
משכך קובע בית הדין כי היות שטובת הילדים מחייבת את הישארות הילדים לגור עם האם במקום בו היא נמצאת כיום אין מנוס מלאשר בדיעבד את הצעד שעשתה – אולם יחד עם זאת בית הדין התרה באם התראה חמורה כי ככל וב-3 השנים הקרובות תעשה שוב שינוי במקום מגורי הקטינים ללא אישור שיפוטי מפורש הרי שתיקנס בקנס חמור גם על הפרת הצו הקודמת.
