נשיא בית הדין הרבני הגדול תוקף בחריפות תופעה שלהתרשמותו מדובר ב'מכת מדינה' ובתפיסה שהשתרשה כי 'הותרה הרצועה' כלשונו, והיא התעלמות מייצגים מהחלטות בתי הדין הרבניים המורות לאחד המתדיינים להגיב לבקשת הצד השני, כשלמרות ההחלטה אינם מגיבים כלל.
בהחלטה מפורטת, מסביר נשיא בית הדין הרבני הגדול כי כשניתנת הוראה על ידי בית הדין רבני המורה לצד השני להגיב, לא מדובר ב"זכות" אלא ב"חובה" כשאי מתן תגובה עשוי להיחשב להפרת החלטה שיפוטית ויכול אף לגרור חיוב בקנסות בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט.
בהמשך ההחלטה נשיא בית הדין הרבני הגדול נוזף באופן אישי בעורך הדין שלא הגיב ומעיר כי מדובר בהתרשלות מצידו של עורך הדין, וככל שבית הדין ימצא לנכון לחייב בהוצאות בגין אי הגשת התגובה בניגוד להחלטה שיפוטית הרי שיכול שבקנס יחויב באופן אישי עורך הדין שהתרשל במלאכתו, עוד קובע נשיא בית הדין כי איחור בהגשת תגובה צריכה להיות מלווה בנימוק משכנע ומגובה ואף סונט בעורך הדין שהתנצל על כך שאיחר בהגשת התגובה "מסיבות טכניות" כשעל התנצלות זו כותב נשיא בית הדין הגדול כך:
לא זכיתי להבין מהי אותה תקלה טכנית וכיצד גרמה זו לאי־הגעת תגובה לשולחנו של בית הדין משך זמן כה רב ולאחר שגם אם נניח שבא כוח המשיבה לא ידע כי תגובתו לא הגיעה לידי בית הדין עקב תקלה כלשהי ולכן לא טרח לשולחה שנית – הרי שמההחלטה השנייה ודאי נודע לו כי טרם התקבלה התגובה – ואף על פי כן גם ממנה חלף זמן רב טרם שהגיעה התגובה לבסוף. בדיון שנקיים וכפי שנקבע בשלהי החלטה זו נצפה לקבל הבהרות בעניין ולא מן הנמנע שבא כוח המשיבה יתבקש ליתן הבהרות אלה לא כטוען בשם מרשתו אלא כמעיד עליהן בעצמו – על כל המשתמע מכך.
בהקשר זה ראוי אף לצטט את המשך ההחלטה ולהביא את הדברים הנוקבים כפי שנכתבו על ידי כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול, להלן הציטוט:
לא אאפשר לשטות בבית הדין, לא להגיב להחלטותיו ולבסוף להיפטר מכך בתירוצי תקלות טכניות עלומות ועמומות. התרשמותי היא כי מדובר ב'מכת מדינה' ובתפיסה שהשתרשה כי 'הותרה הרצועה' בנושא זה, אולי גם בערכאות אחרות, אך דומה כי בעיקר ובמיוחד בבית הדין הרבני. חובתי היא לומר: לא עוד!
ידעו המתדיינים וידעו גם באי כוחם כי כשבית הדין מורה להגיב – חובתם להגיב במועד! כשלא מגיבים במועד – חובה להבהיר את הסיבה לכך בדברי אמת ולא במילים בלבד. ניסיונות לשטות בבית הדין אפשר שיעלו גם במחיר של הוצאות משפט – לרבות הוצאות אישיות המוטלות על עורכי דין, קנסות, פנייה ללשכת עורכי הדין כדי שתפעל בהליכים משמעתיים, או לפרקליטות המדינה כדי שתשקול נקיטת צעדים על פי סעיפים 237 או 244 לחוק העונשין.
