טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

הגשת תגובות לבית הדין חובה ולא זכות ! האחריות הינה אישית על המייצג

נשיא בית הדין הרבני הגדול תוקף בחריפות תופעה שלהתרשמותו מדובר ב'מכת מדינה' ובתפיסה שהשתרשה כי 'הותרה הרצועה' כלשונו, והיא התעלמות מייצגים מהחלטות בתי הדין הרבניים המורות לאחד המתדיינים להגיב לבקשת הצד השני, כשלמרות ההחלטה אינם מגיבים כלל.

בהחלטה מפורטת, מסביר נשיא בית הדין הרבני הגדול כי כשניתנת הוראה על ידי בית הדין רבני המורה לצד השני להגיב, לא מדובר ב"זכות" אלא ב"חובה" כשאי מתן תגובה עשוי להיחשב להפרת החלטה שיפוטית ויכול אף לגרור חיוב בקנסות בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט.

בהמשך ההחלטה נשיא בית הדין הרבני הגדול נוזף באופן אישי בעורך הדין שלא הגיב ומעיר כי מדובר בהתרשלות מצידו של עורך הדין, וככל שבית הדין ימצא לנכון לחייב בהוצאות בגין אי הגשת התגובה בניגוד להחלטה שיפוטית הרי שיכול שבקנס יחויב באופן אישי עורך הדין שהתרשל במלאכתו, עוד קובע נשיא בית הדין כי איחור בהגשת תגובה צריכה להיות מלווה בנימוק משכנע ומגובה ואף סונט בעורך הדין שהתנצל על כך שאיחר בהגשת התגובה "מסיבות טכניות" כשעל התנצלות זו כותב נשיא בית הדין הגדול כך:

לא זכיתי להבין מהי אותה תקלה טכנית וכיצד גרמה זו לאי־הגעת תגובה לשולחנו של בית הדין משך זמן כה רב ולאחר שגם אם נניח שבא כוח המשיבה לא ידע כי תגובתו לא הגיעה לידי בית הדין עקב תקלה כלשהי ולכן לא טרח לשולחה שנית – הרי שמההחלטה השנייה ודאי נודע לו כי טרם התקבלה התגובה – ואף על פי כן גם ממנה חלף זמן רב טרם שהגיעה התגובה לבסוף. בדיון שנקיים וכפי שנקבע בשלהי החלטה זו נצפה לקבל הבהרות בעניין ולא מן הנמנע שבא כוח המשיבה יתבקש ליתן הבהרות אלה לא כטוען בשם מרשתו אלא כמעיד עליהן בעצמו – על כל המשתמע מכך.

בהקשר זה ראוי אף לצטט את המשך ההחלטה ולהביא את הדברים הנוקבים כפי שנכתבו על ידי כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול, להלן הציטוט:

לא אאפשר לשטות בבית הדין, לא להגיב להחלטותיו ולבסוף להיפטר מכך בתירוצי תקלות טכניות עלומות ועמומות. התרשמותי היא כי מדובר ב'מכת מדינה' ובתפיסה שהשתרשה כי 'הותרה הרצועה' בנושא זה, אולי גם בערכאות אחרות, אך דומה כי בעיקר ובמיוחד בבית הדין הרבני. חובתי היא לומר: לא עוד!

ידעו המתדיינים וידעו גם באי כוחם כי כשבית הדין מורה להגיב – חובתם להגיב במועד! כשלא מגיבים במועד – חובה להבהיר את הסיבה לכך בדברי אמת ולא במילים בלבד. ניסיונות לשטות בבית הדין אפשר שיעלו גם במחיר של הוצאות משפט – לרבות הוצאות אישיות המוטלות על עורכי דין, קנסות, פנייה ללשכת עורכי הדין כדי שתפעל בהליכים משמעתיים, או לפרקליטות המדינה כדי שתשקול נקיטת צעדים על פי סעיפים 237 או 244 לחוק העונשין.

לקריאת ההחלטה במלואה לחץ כאן

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

מאמרים נוספים

סוגיה מעניינת שעלתה לדיון בפני בית הדין הרבני באשקלון והיא התניית האפשרות שקטין יצא לחו"ל בכך שיחדש את הקשר עם

בעל שטען לפטור מכתובה מפני שלטענתו גילה שהאישה חולת איידס, הפסיד במשפטו בבית הדין הרבני ברחובות, בית הדין הרבני פסק

תביעה מעניינת נידונה לאחרונה בבית הדין הרבני בתל אביב – המדובר בהסכם גירושין שנחתם ואושר לפני 20 שנה כשבהסכם זה

נשיא בית הדין הרבני הגדול חתם אמש על תקנות המעבירות את פעילות מערכת בתי הדין הרבניים למצב חירום, בין התקנות

עם התפשטות מגיפת הקורונה הורה כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול על צמצום פעילות מערכת בתי הדין הרבניים מערכת בתי

בית הדין הרבני הגדול קיבל ערעור כנגד פסק דין בית הדין הרבני בפתח תקווה שקבע כי אדם שאובחן כחולה סכיזופרניה

איך עורכים ברית לתינוק לנולד לאחר הגירושין, וכל הורה דורש לעצמו את הזכות לקבוע את השם ולהחליט מי יהיה הסנדק

בית הדין הרבני בירושלים בפסק דין אמיץ הורה לאם שעברה דירה ללא רשות האב וללא רשות בית הדין, להשיב את

בית הדין הרבני בנתניה בפסק דין מקיף וחדשני קובע מושגים חדשים בפסיקת מזונות ילדים, בית הדין הרבני מתנער מהתפיסות הישנות

בפסק דין חריג בנוסחו התוקפני יוצא בית הדין הרבני בירושלים חוצץ כנגד אם המנהלת מאבק בלתי נלאה שלאב לא יהיה

ביה"ד הרבני בירושלים, בפסק דין ארוך ומקיף, אישר את יהדותם של בני הכפר אילינקא שברוסיה. במסגרת תחקיר עומק שערך בית

תיק מורכב שהגיע להכרעה בימים אלו בפני בית הדין הרבני באשקלון, עסק בבני זוג שחיים בנפרד כ-11 שנים, במשך השנים

תיק עצוב שהגיע לפתחו של בית הדין הרבני בו האם חסרת האמצעים תבעה הגדלת מזונות מהאב שהיה דל אמצעים לא

בית הדין הרבני הגדול בפסק דין חריג, תוקף בחריפות את ארגון "מבוי סתום" ששם את טובת הארגון מעל טובת מקבלי

החלטה יוצאת דופן מפי בית הדין הרבני בירושלים פורסמה בימים האחרונים לפיה בית הדין הרבני מינה עו"ד שיעזור למדינה לגבות

בני זוג שהתגרשו בבית הדין הרבני בל אביב מנהלים מאבק סביב מספר סוגיות רכושיות, בעיקר בעניין איזון משאבים (חלקות הזכויות

בית הדין הרבני בירושלים, בצעד נוסף במלחמתו כנגד תופעת הניכור ההורי, קובע בהחלטה (בתיק מס' 896815/14) כי האחריות לסירוב ילד

בית הדין הגדול בפסק דין בערעור שהתקבל, מבטל מכל וכל סנקציה חדשנית שניסה בית הדין הרבני האזורי להחיל על בעל

אפיון החובה להפקדת ערבות כתנאי לשמיעת ערעור * ההבדל בין הנוהג כיום לנוהג בעבר * עילות להפחתת ערבות ואף לביטול

אם קיבלת החלטה סופית לסיים את פרק הנישואין הנוכחי – כמו גם אם את ההחלטה קיבל/ה בן/ת הזוג בניגוד לרצונך,

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר