בפני בית הדין הרבני בנתניה עמדה תביעה של האישה לתשלום דמי כתובתה לאור תביעת הגירושין שהגיש הבעל.
הבעל ביקש לדחות את התביעה, וטען כי האישה בגדה בו, לשם הוכחת טענתו הציג הקלטה בו נשמעת האישה מודה כי היו לה כמה "סטוצים"
האישה השיבה כי מעולם לא בגדה בבעלה, וכשאמרה לו שהיו לה סטוצים התכוונה לכך שישבה עם חבר מהעבר ל"כוס קפה".
בית הדין הרבני האזורי קיבל את גרסת האישה וקבע כי היות וההוכחה היחידה של הבעל לבגידה היא אותה הקלטה, והאישה הסבירה את עצמה מקבל בית הדין את הסבר האישה כי "סטוץ" יכול להתפרש שתיית קפה עם ידיד וחייב את הבעל בכתובה.
על כך ערער הבעל לבית הדין הרבני הגדול, שקיבל את הערעור (פס"ד בתיק 1133499/1 ) וכתב כך:
הבעל מערער על כך שחייבו אותו בתשלום הכתובה. הנה בענין חיוב הכתובה דעת כל חברי ביה"ד שהבעל חייב בתשלום כתובת אשתו וזאת מאחר וזה חוב ברור והבעל לא הצליח להוכיח כי האשה עשתה מעשה אשר בגינו תפסיד כתובתה כל טענתו של הבעל היא מכח הודאתה כי היה סטוצים אבל לדבריה מעולם לא בגדה בו וכוונתה במילה סטוצים היתה שתית קפה יחד.
הנה דבר זה ביררנו עם אנשים שחיים עם החברה הזאת וכולם פה אחד גיחכו למשמע שפירוש 'סטוצים' הוא שתיית קפה, אלא כולם אמרו שפשוט וברור שיש לזה פירוש אחד בלבד למילה סטוצים והוא קיום יחסי אישות חד פעמי שאינו מחייב כלל.
